- חשיפה -
הכל אודות "דיו
לנצח"
מאת יעקב צור
כמדומה, שהנושא המדובר והנדוש ביותר בזמן האחרון על זיוף נוסף בענייני
סת"ם, הינו 'פרשת דיו לנצח'. חומר רב נצטבר בשולחן המערכת בענין פרשה זו, ואת
החלקים האקטואליים והמעניינים ביותר, נגיש עלי גליון זה (והבאים אחריו) לפני ציבור
קוראינו היקרים, בליווי מסמכים מקוריים, אשר חלקן באים בחשיפה ראשונה, וזאת למען
ידע הציבור עד היכן הדברים מגיעים, וישכילו שלא להסחף ולהגרר אחר פרסומות מרהיבות
וכו'.
לפני
כמה שנים, המציא מדען בשם צבי שקדי, צבע שחור העשוי מחומרים מלאכותיים סינטטיים
שתכונתם כגומי, בשילוב חומרים שמקורם באדמה ובצומח, ובתוספת עשן הבא מנפט גז ושמן
זית. את התרכובת הזו כינה יוצרו בשם 'דיו לנצח', ומיד החל במסע שכנוע שיווקי,
בפירסומות מרהיבות על צבע דיו זה, שהוא עמיד ורחיץ במים, ונגד חום מיקרוגל (ראה
ציטוטים בגליונות הבאים), וב'מאמרים תורניים', בשילוב 'הסכמות' (אשר בהמשך נעמוד
על טיבן) שקיבל כביכול מגדולי ישראל.
בגליון
זה, נציג לפני קוראינו היקרים, דברים שכתב המדען הממציא והיצרן של 'דיו לנצח',
דברים חמורים ביותר נגד חז"ל, ראשונים, פוסקים, והמנהג. המדען הנ"ל מפרסם
דברים אלו בריש גלי, בצורת 'מאמרים תורניים' (שפרסם בקובץ התורני "עץ
חיים" באבוב, גליונות י"ז-י"ח תשע"ב), ובאתרי אינטרנט.
"כי דבר ה' בזה"
ראיון "שאלות ותשובות"
עם המדען צבי שקדי, ממציא ויצרן
"דיו לנצח"
שאלה: הובא בגמ' ונפסק להלכה "דיו
הלכה למשה מסיני". כמדען בכיר, האם
חקרת ממה היה עשוי הדיו שקיבל משה רבינו מסיני?
תשובה: "מימי משה
רבינו ועד חורבן בית שני השתמשו בדיו העשוי מעשן מעורב בדבק, ולאחר מכן החלו
להשתמש בדיו חדש אחר".
שאלה: זאת מנין לך?
תשובה: "המציאות
המדעית מוכיחה שבימי קדם כתבו בדיו עשן בלי קנקנתום, מגילות ים המלח שנמצאו במדבר
יהודה, ממגילות הגנוזות מסוף תקופת הבית השני".
שאלה: אתה אומר ש'לאחר החורבן החלו להשתמש
בדיו חדש אחר', מה מקורו של הדיו החדש הזה שלמעשה אנו משתמשים בו עד היום?
תשובה: "דיו
עפצים וקנקנתום, והוא
חכמה יוונית שהומצאה ע"י
היוונים עובדי האלילים בתקופת בית
שני". (עפ"ל)
שאלה: דבריך
מבהילים! אתה רוצה לומר שהדיו שלנו שבו כותבים סת"ם, הוא דיו יווני, ושמקורו
מעובדי אלילים. מי הוא הראשון שהביא דיו זה לשימוש בסת"ם?
תשובה: "הדיו הובא
לארץ הקדש ע"י
רבי מאיר אחרי החורבן. רבי מאיר היה הראשון שהוסיף קנקנתום לדיו סת"ם,
ועורר בכך מחלוקת בין רבותיו – רבי עקיבא ורבי ישמעאל". (עפ"ל)
שאלה: לטענתך התנא הקדוש רבי מאיר שינה את
הדיו הנהוג מאז משה רבינו, לדיו חדש עם קנקנתום ועפצים, שמקורו מעובדי אלילים.
ויצא בזה נגד רבותיו?! אבל דיו זה הובא בגמ' ובראשונים ונפסק להלכה במשנ"ב
ובשאר פוסקים, ובו אנו משתמשים גם היום. אם כן איך אתה מכנה הדיו שלנו בשם
"דיו יווני שמקורו מעובדי אלילים"?
תשובה: "הדיו היווני
מקורו בחכמה היוונית, חכמת הסטרא אחרא, חכמת היופי החיצון, בחכמה היוונית אין
חשיבות למניעת נזק נסתר ואין חשיבות לקדושה ולכשרות". (עפ"ל) (מתוך בלוג דיו
לנצח, ט"ו אב תשע"ב, קובץ עץ חיים גליונות יז, יח)
שאלה: אתה טוען שהדיו שלנו 'אין בו חשיבות
לקדושה ולכשרות'! אבל ההלכה והמסורת הרי אינה כמו מסקנות המחקר שלך, והכרעת
הפוסקים ברורה להשתמש בדיו עם קנקנתום ולא בדיו עשן. האין בדבריך סתירה למסורת
וההלכה?
תשובה: "בכל עניני
המדע והטבע, המציאות היא שקובעת. לא המסורת ולא הסמכות ההלכתית, אלא המציאות. ואין
הבדל אם המומחים הם יהודים או גויים". (עפ"ל)
שאלה: לדבריך שהמדע והמציאות הם הקובעים,
ולא ההלכה והמסורת, ועל סמך זה אתה ממציא "דיו לנצח", וטוען נגד הדיו
שלנו. האינך מפחד לצאת עם הדיו החדש שלך, נגד הדיו שלנו הישן נושן, שנעשה כפי
הנפסק להלכה?
תשובה: "אחרי שהמציאו
את המכונית, היו הרבה בעלי סוסים ועגלות שהתנגדו למכונית בתרוצים שונים. עם
"דיו לנצח" אנו מחזירים עטרה ליושנה, וחוזרים לכתוב בדיו עשן כמנהגנו
לפני חורבן הבית".
שאלה: הזכרת מקודם "עפצים", שזה
אחד ממרכיבי הדיו הנהוגים היום כפסק המשנ"ב. מדוע אם כן יש לך התנגדות ל"עפצים",
הרי חז"ל כתבו שעפצים זה חלק ממרכיבי דיו, אז מה החשש שלך אחר דבריהם?
תשובה: "קיימת
האפשרות שחז"ל לא הכירו את טבע גדילת העפצים, ולא ידעו שהעפצים נגרמים וגדלים
על ידי ליחת שרצים". (עפ"ל)
שאלה: אבל מלבד חז"ל הקדושים, גם
רש"י והאור זרוע ביארו שעפצים זה פרי הגדל בעץ, ולא כדבריך שנעשה ע"י
ליחת שרצים?
תשובה: "עפצים אינם
פירות עצים כמו שרבים חושבים בטעות, נראה שרש"י סבר בטעות שעפצים הם פרי שגדל
על העץ, גם האור זרוע סבר כן. המציאות מוכיחה שהעפצים אינם פירות עצים". (עפ"ל)
שאלה: לדבריך שחז"ל לא ידעו כמוך את
טבע גדילת העפצים, ושרש"י והאור זרוע טעו. אם כן איך אתה מסתדר עם הרמ"א
שמציין לזוה"ק שאת הדיו עושים מעפצים?
תשובה: "רובם אינם
יודעים שדיו עפצים נקרא בספר הזוהר 'סטרא אחרא'. וז"ל הזוהר: "ומסטרא
אחרא אפילו בהאי עלמא אחזי דכלא חד דדיו
מתפוחים (מעפצים) דאתעבידו מעץ אינון". (עפ"ל)
שאלה: סליחה, אבל כוונת הזוה"ק באומרו "סטרא אחרא"
אינה כפשוטו בכל מקום, אלא כוונתו "מסטרא אחרא – מאידך גיסא" זאת אומרת
'מצד אחר'. ראה זוה"ק עם פירוש "דבש לפי" וז"ל: "ומסטרא
אחרא אבל מצד ואופן אחר אפשר לומר כי אפילו בהאי עלמא אחזי דכלא חד אפילו בעולם הזה אפשר להראות
שהתורה והארון הם הכל אחד, כי גם הדיו שנכתב בו הספר תורה שהוא עיקר התורה הרי
נעשה מעץ כעין הארון, דדיו מתפוחים (מעפצים) דאתעבידו מעץ אינון כי הדיו נעשה מעפצים שהם
מעץ", עכ"ל. האם אתה יותר חכם
מרבינו הרמ"א זצ"ל בפירוש דברי הזוה"ק?
תשובה: מה אפשר לעשות, זו
המציאות, אי אפשר לברוח מהמציאות גם אם היא לא נעימה, תלמיד חכם אמיתי יודע להודות
על האמת!
שאלה: מה עוד יש לך להגיד על העפצים שלנו?
תשובה: "דבר אחר –
טמא מבפנים ומוציא טלפיו ואומר: ראו שאני טהור, גם העפץ כך – בפנימיות הוא נגע
שנגרם ע"י שרץ, ובחיצוניות מראה עצמו כפרי שגדל על העץ, ואומר: ראו שאני
טהור".
(עפ"ל)
שאלה: הינך מכנה את העפצים שלנו המובאים
בפוסקים במעשה הדיו, שהם "דבר אחר" היינו חזיר! וכי אתה כמדען מבין יותר
טוב מחז"ל והפוסקים כיצד גדלין העפצים?
תשובה: "הבנת התהליך
המדויק של גדילת העפצים דורשת ידיעה עמוקה בתחומי המדע השייכים, אי אפשר להבין את
דרך גדילת העפצים בלי להשקיע שעות רבות בלימוד הנושא".
שאלה: מה דעתך על פסק המשנ"ב (סי'
ל"ב סק"ח) שיש לבשל סממני הדיו?
תשובה: "הצורך בבישול
הוא צורך טכני ולא צורך הלכתי. תפוח אדמה אפשר לאכול רק ע"י בישול, אך אם
מבשלים מלפפון, הוא מתקלקל".
צבי שקדי, אם נסכם דבריך עד כה,
כממציא "דיו לנצח", הינך טוען עשרה טענות חמורות ביותר:
א. שהדיו שלנו המובא בפוסקים, מקורו
בחכמה היוונית, ושהומצא ע"י עובדי אלילים.
ב. שאין בו חשיבות לקדושה ולכשרות.
ג. שמחקרך המדעי הוא הקובע, אף כנגד
המסורת וההלכה.
ד. שחז"ל לא ידעו ולא הכירו את
המציאות.
ה. שרש"י והאור זרוע טעו בפירושם.
ו.
אתה חולק על הרמ"א בהבנתו בפירוש דברי הזוה"ק.
ז. השקעת שעות לימוד בחקר גדילת העפצים,
יותר מרבינו הרמ"א.
ח. שהעפצים שבו אנו משתמשים היום לדיו,
הינם 'דבר אחר' המוציא טלפיו לומר שהוא טהור.
ט. שאין בעפצים שום חשיבות לקדושה
ולכשרות.
י. שפסק המשנ"ב שצריך לבשל סממני
הדיו, כמוהו כפסק שצריך לבשל תפוחי אדמה.
שאלה: מאחר ודעתך רחבה מאוד בתחום המדע
והמחקר, ומסקנותיך קובעים נגד ההלכה והמסורת. האם יש לך רב שעל פי הוראותיו אתה
משתמש במסקנותיך המדעיים בתחום קדושת סת"ם, שהוא מלאכת שמים?
תשובה: "זיכני
הקב"ה בידיעה רחבה בתחומי המדע. הרבי מלובביץ' הורה לי: "תשתמש במדע שלך
לצרכי שמים".
לשון יצרן 'דיו לנצח' במאמריו וכתביו: "דיו של
"קומא עפצים וקנקנתום" (של המשנ"ב והמנהג), מקורו בחכמה היוונית והומצא ע"י עובדי אלילים... אין בו חשיבות לקדושה ולכשרות... המציאות
היא שקובעת, ולא המסורת או הסמכות ההלכתית... חז"ל לא הכירו את טבע גדילת
העפצים, ולא ידעו שהם גדלים על ידי ליחת שרצים... נראה שרש"י והאור זרוע סברו
בטעות שעפצים הם פרי שגדל על העץ..." (עפ"ל)
עד כאן מדברי המדען צבי שקדי ממציא
ויצרן "דיו לנצח",
על דיו של המשנ"ב בו אנו
משתמשים היום לכתיבת סת"ם
*** *** ***
*** *** ***
לצערינו הרב, דברים
חמורים אלו שמפרסם המדען שקדי, מצאו אכסניה ואירוח בקובץ "עץ חיים' ע"ש
מרן הדברי חיים זצוק"ל, והנערך על ידי תלמידי וחסידי באבוב, ויוצא לאור
ע"י מערכת "בית צדיקים" בראשות העורך הרב אהרן מאיר מייזליש שליט"א.
וכאן הבן שואל: האם הדברים נעשו בידיעתו
של כ"ק האדמו"ר מבאבוב שליט"א? וכי איזה עילוי נשמה חשב בזה כבוד
העורך הראשי הרב מייזליש, לעשות למרן הדברי חיים זצוק"ל בהביאו דברי המדען
הנ"ל בקובץ גליון י"ז? האם מאמרים אלו אכן נערכו ע"י 'תלמידי
וחסידי באבוב'?
ועוד הגדיל לעשות, כבוד העורך הנכבד הרב
מייזליש, ובפתיחת הגליון השני (י"ח), לא רק ששכח לבוא בדברי התנצלות על
השיבוש שנכנס בקובץ י"ז האחרון, אלא חזר לסורו ו'כיבד' בשנית את המדען
הנ"ל בכתיבת מאמר 'תורני' נוסף, המכיל שוב דברי סרה על רבותינו! (והמדען כותב
שם בפתיחת 'מאמרו', שכב' הרב מייזליש העורך, 'התעקש ולחץ' וכו' לכתיבת המאמר,
עי"ש!) האם אכן קובץ זה משקף את 'בית הצדיקים' דחסידות באבוב? – לכך אין אנו
מאמינים!
על השאלה העולה אצל כולם, האם ימשיך
העורך הנכבד הרב אהרן מאיר מייזליש, לפרסם שוב ולתת גיבוי ותמיכה נוספת למעשה
המדען הנ"ל, או לכל באי כוחו והמסכימים למעשיו, גם בגליון י"ט הקרוב
(ניסן תשע"ג)? האם אכן נעשו הדברים בידיעתו של כ"ק האדמו"ר מבאבוב
שליט"א – על זאת ועוד נפרסם בעז"ה בעיתו.
